תוכן

ה) ודע, כי לפעמים הבינה יורדת למטה, ונכללת עם התבונה בפרצוף אחד. ולפעמים, כי התבונה היא העולה למעלה, ונכללת עם הבינה. והנה כאשר נזדווגו או"א, לתת בחי' המוחין לז"א כנודע, אז נכללו יחד בינה ותבונה, אלא שאז ירדה בינה למטה, ונכללה עם התבונה. ובהיותם יחד שם למטה, היה הזווג הזה, וניתנו המוחין ההם בתבונה, ושם עמדו בבחי' עיבור שני, שהוא לצורך המוחין דז"א כנודע. והתבונה ילדה והוציאה את המוחין לחוץ, לתתם בז"א, ואחר שילדתם לחוץ, חזרו המוחין להתלבש תוך נה"י של התבונה, ואח"כ נכנסו תוך ז"א, כמו שיתבאר במקומו. ע"כ מה ששמעתי בפעם אחרת.